54 תצהירים של ראשי מערכת הביטחון לשעבר

פוסט מספר 44 |

בבג"ץ הצוללות מצטט מר עמית את היועמ"ש מהחלטתו מיום 15.10.2020 :
"ההתנהלות הבלתי תקינה הנטענת, אשר משתקפת, בין היתר, מעדויות רבות שנמסרו במסגרת תיק 3000 ובנטען בתצהירים האמורים, מעלה אמנם תמונה מדאיגה, אך אינה מהווה, בפני עצמה, בנסיבות העניין, טעם מספיק לפתיחה בחקירה פלילית. דהיינו, שאלות כבדות משקל שעולות מהעדויות והתצהירים, ואשר נותרו לעת הזו ללא מענה, אינן מצויות לפתחה של מערכת אכיפת החוק, העוסקת אך בבירור חשדות המצויים בשדה הפלילי."
מערכת אכיפת החוק בישראל אותם המושחתים, רמאים ושקרנים לא עשו דבר לבדיקת החשדות הפליליים שכנגד בנימין נתניהו למעט תשאולו, מה שהם קוראים לו חקירה פתוחה.
אפילו את התוצרים של החקירה הפתוחה הם לא בדקו שהרי אם היו בודקים היו מגלים שבנימין נתניהו שיקר בחקירתו הפתוחה והסוד הביטחוני לו הוא טען - הוא דבר שקר, אותו "אלתור לא נכון".
לפקיד ציבור, הגדרה הכוללת בתוכה גם נבחרי ציבור, יש כמובן, מרחב לקבלת החלטות. יש לפקיד הציבור ומכאן גם לראש הממשלה שהוא פקיד ציבור מרחב לגיטימי לקבלת החלטות וכמובן שהוא יכול לטעות בהחלטותיו. לפיכך, יתכנו שני מצבים: שגיאה מנהלית או עבירה פלילית.
השגיאה המנהלית שאולי ביצע פקיד הציבור אפשרית עת פעל בתום הלב. אבל כשפקיד הציבור משקר, תום הלב לא קיים וזו ראייה לעבירה פלילית.
אז הכלל הוא מאוד פשוט: כשפקיד ציבור משקר זו ראייה לעבירה פלילית ולא שגיאה מנהלית.
בגלל הטיוח, השחיתות, הרמייה והשקר הגדולים (ענקיים) של מערכת אכיפת החוק בישראל לעניין הצוללות, והחשדות הענקיים בדבר הפגיעה בריבונות המדינה (סעיף 97(א) לחוק העונשין) של בנימין נתניהו - הקמת ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט היוותה איום על מערכת אכיפת החוק. לפיכך, לא הייתה ברירה אלא להשחית את ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט.
אני יודע שזה נשמע כמו תיאוריית קונספירציה. אני יודע גם שאין בידי ראיות ישירות לטענות האלה שלי. אז יטען הטוען, אריק אתה טועה - אם מערכת אכיפת החוק בישראל וגם ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט קובעות שתיהן שמדובר בכשל מנהלי ולא בעניין פלילי - אז אולי הן צודקות ואתה טועה, בייחוד שאתה מייחס להן פעילות משותפת בניגוד לחוק?
אז אני מבקש להשתמש בבנימין נתניהו כמסייע לטענותיי. בעדותו בפני ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט אומר בנימין נתניהו כך:
"כשאני מגיע לריאיון הזה, מעלילים עליי, אמרתי לכם מילא עליי, זה נורא, לא רוצה להמעיט בזה, זה נורא, כשמאשימים אותך בבגידה כשכל האינטרס שלך זה איך לדאוג לביטחון של מדינת ישראל. אבל עכשיו אני רואה שאני נמצא בתוך, כלומר, קודם כל רצו כאן לתאר תיאור מטורף של... ואנשים קנו את זה, אנשים באמת האמינו *** הצוללות שלנו, וכלי השיט וכו', זה איזה מארג של שחיתות נוראית שהמילה בגידה מחווירה מולה, דבר מעשה הבגידה הנוראי ביותר בתולדות המדינה. ***, והלכו על השחיתות הזאת, כי זה מכוון קודם כל אליי, זה מכוון אליי, ולא בכדי כשחקרו את הנושא הזה, זה התברר שהמעשים שלי הם ללא רבב. כלום. שום דבר. נאדה. כלום. ותאמינו לי, אם היה איזה זיז שאפשר היה להיאחז בו באיזושהי צורה, תאמינו לי שזה לא היה ככה. אז אנחנו יודעים את זה."
אז מה מציג בנימין נתניהו: חשדות פליליים מאוד חמורים שנחקרו לעומק ולא נמצא בהם חשד כלשהו. אבל זה לא נכון כי לא בוצעה שום חקירה שכן אם הייתה מבוצעת חקירה היה מייד מתגלה שהוא שיקר בתשאול שלו (החקירה הפתוחה). כפי שהוא ממשיך ואומר: "התחלתי לאלתר שם איזה אלתור לא נכון" - אותו השקר ששיקר לשוטרים בתשאול ושיקר לציבור באותו הראיון המפורסם בערוץ 12 - אותו השקר של הסוד הביטחוני כהנמקה ריבונית למתן האישור לגרמניה למכירת צוללות למצרים.
בנימין נתניהו לא מעומת (או מאומת) בחקירתו בפני ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט על כך שהסוד הביטחוני הוא גם עדותו בתשאול שלו. לפיכך, בנימין נתניהו משקר מפורשות לועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט - והם לא עושים דבר כמו מערכת אכיפת החוק בישראל. עניין "האלתור הלא נכון" לא מופיע בדו"ח פירוט האזהרות של ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט. ומכאן ברור שיתוף הפעולה הפלילי שבין מערכת אכיפת החוק בישראל לבין ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט.

תמונת הפוסט

חזרה לבלוג