טובת הנאה
פוסט מספר 67 |
תראו בנימין נתניהו הוא בוגד, דהיינו מישהו שפגע בריבונות המדינה עפ"י סעיף 97(א) לחוק העונשין עת נתן לגרמניה אישור למכירת צוללות למצרים מהנמקה אישית. זה ברור לגמרי. אין לי אפילו היסוס קל באמירת הדברים - זה ברור לי לגמרי.
תראו בנימין נתניהו הוא מסוג העבריינים שצריך לאכוף עליהם את החוק - הוא לא יבוא ויודה בביצוע העבירות. לכן הפעילות של מערכת אכיפת החוק כלפיו והפעילות של ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט כלפיו ובירור האמת הן חשובות.
אבל המערכות משחיתות את החקירה כלפי בנימין נתניהו, מרמות ומשקרות כל הזמן. בפועל לא בוצעה חקירה נכונה וראויה כלפי בנימין נתניהו - בוצע טיוח, רמייה, שקר והשחתה.
בבג"ץ הצוללות בסעיף 15 להכרעה בו כותב מר עמית ככה: "שחקן מרכזי נוסף בפרשה שלפנינו היא שותפות בשם NMSD שבבעלות בני משפחת מיליקובסקי. בשנת 2005 החזיקה NMSD ב-61% ממניותיה של סידריפט. בחודש אוגוסט 2007 השקיע מר נתניהו, שכיהן באותה העת כיו"ר האופוזיציה (להלן: נתניהו) ב-NMSD ורכש 1.7% מאחזקותיה (נטען כי סכום זה קיבל נתניהו כהלוואה ממיליקובסקי וכי הלוואה זו לא הוחזרה, אך טענה זו שנויה במחלוקת. עוד נטען כי כשנתיים לאחר הרכישה קיבל נתניהו דיבידנד בסך 700,000 דולר). לפי דיווחיו של נתניהו למבקר המדינה, השקעתו ב-NMSD היתה בסך 600,000 דולר. נתניהו החזיק בזכויות ב-NMSD עד למכירתן בחודש נובמבר 2010. "
לא הבנתי? השקיע מר נתניהו בשותפות או רכש מניות בשותפות? אלו שתי עסקאות שונות ולהן משמעויות משפטיות וכלכליות שונות. מר עמית לא יודע מה קרה - וכותב דברים לא ברורים בהכרעת הבג"ץ, גם "השקיע" וגם "רכש" - וזה לא קרה.
גם היועמ"ש לא יודע מה קרה - לפי הדו"ח שלו שבו הוא מסביר את הסיבות לאי הפתיחה בחקירה פלילית הוא כותב ככה:
"סעיף 16 — עמוד 5:
בחודש אוגוסט 2007 השקיע נתניהו בשותפות NMSD, כך שבין השנים 2007–2010 החזיק ב-1.7% מהזכויות בשותפות NMSD, אשר החזיקה במועדים אלה, כאמור, ב-61% מסידריפט, כך שנתניהו החזיק בעקיפין ב-1% מסידריפט. בדיווחיו של נתניהו למבקר המדינה ולוועדה למתן היתרים במשרד מבקר המדינה (להלן: ועדת ההיתרים), צוין כי ביום 26.8.2007 השקיע נתניהו בשותפות 600,000 דולר (כ-2.5 מיליון ₪)."
השקיע נכון זה ברור לא רכש - נתניהו השקיע.
אבל בסעיף 24 היועמ"ש כותב ככה:
סעיף 24 — עמוד 7:
"הפער המשמעותי בין מחיר רכישת האחזקות בשותפות NMSD, ובעקיפין בחברת סידריפט, בשנת 2007, עליו דיווח נתניהו, לבין מחיר מכירת הזכויות בשותפות למיליקובסקי בשלהי שנת 2010, כמו גם השוואה למחיר רכישת מניות סידריפט על-ידי צד ג' בשנים אלה, העלו אפשרות כי נתניהו רכש את הזכויות בשותפות ממשפחת מיליקובסקי בסכום הנמוך באופן ניכר משוויין הריאלי, ובכך קיבל טובת הנאה משמעותית ביותר. בהמשך, בשנת 2010, עת מכר נתניהו את הזכויות בשותפות למיליקובסקי במחיר אשר על פניו ובהתאם לאינדיקציות הראייתיות משקף שווי ריאלי או קרוב לכך, צמח לנתניהו רווח גדול שמקורו באותה רכישה מעוררת סימני שאלה שבוצעה בשנת 2007. אמנם, נוכח חלוף הזמן הרב, קיים קושי לאסוף תשתית עובדתית מקיפה שתאפשר לקבוע ממצאים באשר לקיומה ולהיקפה של טובת ההנאה, הנגזר גם משאלת שווי החברות בהן עסקינן. אולם, נוכח האמור לעיל, יצאתי מנקודת הנחה כי נתניהו אכן קיבל טובת הנאה משמעותית ממיליקובסקי בשנת 2007. אמשיך את הניתוח לאור הנחה זו."
"רכש" - רגע.... "השקיע" או "רכש"? ליועמ"ש אין מושג כי הוא מתעסק בטיוח ורמייה ולא בחקירה.
באשר לועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט: מנדלבליט הניח שנתניהו קיבל טובת הנאה משמעותית ממיליקובסקי בשנת 2007. עמית מתאר זאת בסעיף 21 להכרעת הבג"ץ. לכן, כשוועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט מבקשת לקבוע האם בנימין נתניהו פעל בשנים 2009–2015 בניגוד עניינים או שלא, יש חשיבות משמעותית לברר מה היה טיב יחסיו העסקיים עם מיליקובסקי. אולם ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט התעלמה לחלוטין מסיפור טובת ההנאה שקיבל בנימין נתניהו ממילקובסקי ולא חקרה אותה כלל
