להגיד דברים ברורים
פוסט מספר 73 |
"... בנאום שנשא יו"ר התנועה לאיכות השלטון, ד"ר אליעד שרגא, במהלך הפגנת מחאה, במסגרת ההפגנה, התייחס ד"ר שרגא למכתב שהתיר לגרמנים למכור צוללות למצרים, וציין כי מי שכתב את המכתב "בגד במולדת"."
(מצוטט מתוך הספר של ד"ר שרגא "שחיתות במצולות" מעמוד 178)
בנימין נתניהו עצמו בוועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט אומר: "הצוללות שלנו, וכלי השיט וכו', זה איזה מארג של שחיתות נוראית שהמילה בגידה מחווירה מולה, דבר מעשה הבגידה הנוראי ביותר בתולדות המדינה."
חייבת במקרה כזה של האשמות כאלה - ברמה של בגידה להתקיים חקירה רצינית, מעמיקה ומקיפה כדי להגן על הציבור. הרי אם בנימין נתניהו הוא בוגד - הרי שחובה היה להרחיקו מכל פעילות ציבורית ולשים אותו בכלא. ואם הוא לא בוגד - היה צריך לטהר אותו ולזכות אותו במילים מפורשות ובהליך מפורש.
הפער בין החשדות בבגידה לבין החקירה שבוצעה הוא לא יאמן. וזה לא רק כנגד האזרחים - זה גם נגד בנימין נתניהו.
מי שחד-ראייה מבין מדבריו של ד"ר שרגא שיש מכתב אישור שנשלח מישראל לגרמניה. יש מסמך וחובה היה על ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט למצוא את המסמך הזה כדי להבין את הפעילות ולקבוע אם זו בגידה או שלא.
אם המסמך לא קיים בישראל היה על ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט לבקש אותו מגרמניה.
הרי אם היו עסקאות חבילה אז האישור לגרמניה היה מציין אותן.
החקירה שאני עשיתי היא מאוד ברורה ומאוד פשוטה:
בנימין נתניהו הוא שאישר לגרמניה מכירת צוללות למצרים.
ההנמקה למתן האישור הזה היא הנמקה אישית.
אין לבנימין נתניהו הנמקה ריבונית למתן האישור.
בנוסף, אין שום הליך של בנימין נתניהו לבחון ולייצר הנמקה ריבונית לאישור שכזה.
בנימין נתניהו פעל לבדו.
מכאן מסקנתי הברורה:
בנימין נתניהו פגע בכוונת מכוון בריבונותה של מדינת ישראל עפ"י סעיף 97(א) לחוק העונשין. זה הסעיף הראשון בפרק הבגידה בחוק העונשין. לפיכך, ניתן להגדיר את בנימין נתניהו כבוגד.
ודרך אגב, חבל שד"ר שרגא בספרו לא כותב דברים מפורשים.
